דניאלה חרמון: פועלת לחזק נשים שהחברה והממסד השפילו

שמי דניאלה חרמון. אני גרה בדימונה, עובדת כמנהלת חשבונות בפניציה מפעלי זכוכית בירוחם, נשואה לראובן חרמון ואמא לעומרי ולחן, חיילת בחיל האוויר. משפחה נפלאה עומדת מאחוריי ומגבה אותי עם המון אמונה שמה שאני עושה מקודש לחברה ולקהילה.

בגיל 11 התייתמתי מאמי – אירוע טרגי שגרם המון כאב ומשקעים לי ולאחיותיי הקטנות. גדלתי אצל סבי וסבתי וספגתי מהם ערכים, מוסר ועידוד להתנדבות בקהילה.

מעל עשרים וחמש שנים אני מתנדבת בתחומים שונים  – בוועד הורים, באגודה למלחמה בסרטן ובפעילות למען משפחות במצוקה. לפני כ-3 שנים נחשפתי לבעיה הקשה של דיור, בעיקר לזוגות צעירים בדימונה. כשהייתי עדה לפינוי של זוג עם שלושת ילדים מדירת עמידר לרחוב, התעורר בי רצון להיאבק כדי למנוע מראות אכזריים כאלה.

נוטעות שתילים ותקווה בדימונה
טו בשבט תשע"ז

יחד עם חברתי קרן אזולאי, הקמתי את קבוצת "דורשי צדק למען דיור ציבורי בדימונה", ועם 170 משפחות נוספות יצאנו למאבק לא פשוט על קורת גג. תלונות נגד חברת עמידר מגיעות אליי 24/7. כך נחשפתי למקרים קשים של עוני ומצוקה –  ילדים מוזנחים, קשישים וחולים ומוזנחים ומשפחות שחיות בדירות הרוסות שאינן ראויות למגורים.  במסגרת המאבק אני מופיעה בוועדות הכנסת ונפגשת עם פוליטhקאים בכירים כמו שר השיכון יואב גלנט וראש עירית דימונה בני ביטון. למאבק שלנו יש כבר הישגים משמעותיים –  הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי הוקלו והוגמשו בדימונה בפרט ובמדינת ישראל בכלל. אולם הדרך עוד ארוכה ולא אעצור עד להרחבת הדיור הציבורי והקצאה צודקת שלו. נוסף למאבק המתמשך הזה, אני מקדמת נושאים כלכליים, פמיניסטיים וחברתיים כמו תאגידי המים, מעמד האישה וחיזוק האוכלוסיות המוחלשות בישראל.

דניאלה וחברות בפגישה עם ריצ'רד גיר

בשדה הפמיניסטי אני פועלת  לחזק נשים שהחברה והממסד השפיל. לאחרונה הקמתי סדנה להעצמה אישית לנשים חד-הוריות, וגמ"ח (גמילות חסדים) שמופעל על ידי  נשים מדימונה. הנשים הללו  מגייסות תרומות לקשישים ולמשפחות חד-הוריות. הסיוע כולל ביגוד, מזון וקשר עם האגודה לזכויות האזרח המסייעת לנו לעצור ניתוקי חשמל למשפחות מעוטות יכולות שצברו חובות. אני גם חברה בתנועת כולנו בראשות משה כחלון ומובילה דרך התנועה את כל נושא הדיור הציבורי .

לפני כחצי שנה הצטרפתי לתנועת נשים עושות שלום ומאז אני מרכזת את התנועה בדימונה. בט"ו בשבט ערכנו טקס רשמי  "נטיעות של תקווה" עם ראש העיר וסגניו ונטענו עצים בגינות הסמוכות לשכונות של הדיור הציבורי.  בחול המועד פסח נסענו ברכבת השלום לבית שאן ובעצרת שהתקיימה בעיר נבחרתי לייצג את הפריפריה והדרום עם עוד 11 נשים נפלאות. היינו 12 כמניין שבטי ישראל (קראו את חוויותיי מהאירוע). 

על הבמה בעצרת בבית שאן ,13.4.17

נשים עושות שלום היא תנועת שטח רחבה של נשים מדהימות מכל רבדי האוכלוסייה : דתיות, חילוניות, ערביות, יהודיות, מתנחלות – שמאל ימין מרכז. נשים שלא עוצרות עד סיום הסכסוך, נשים מעורבות חברתית הפועלות בשטח ללא הרף. נשים מאוחדות וממוקדות בדרישה להסכם מדיני, נשים שיודעות שכפי שנפתרו סכסוכים במקומות שונים בעולם – באירלנד, בליבריה בקולומביה וגם אצלנו עם מצרים וירדן – גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני יכול להסתיים בהסכם.

לסיכום: כולנו רוצות קשב –

ק.ש.ב – קורת גג, שלום ובטחון.

ב.ק.ש – בטחון , קורת גג ושלום

קש"ב ובק"ש ממצים את החלום של כל אימא. אני מאמינה שכל אחד מאתנו חייב להתנדב בקהילה ולתרום את חלקו ומי ששואף לשינוי שיקום ויעשה מעשה. שינוי אפשרי כאשר יש מטרה ברורה ונחישות להשיג אותה.

ולנשים הפועלות יחד יש את הכוח לשנות !!!