בתו של חיים גורי (חמוטל) הולכת בדרכו / איתי חכמה, XNET, 3.10.18

שמונה חודשים אחרי מות המשורר, חמוטל גורי-חמדי מספרת איך זה לגדול עם מיתוס: הפערים ביניהם, הימים האחרונים, האהבה - והאמונה שלכל סכסוך חייב להימצא פתרון.חמוטל גורי ביום השלום הבינלאומי, צילמה גל מוסנזון

 

"חיים גורי נפטר ב-31 בינואר האחרון בגיל 94, כשהוא משאיר אחריו את אשתו עליזה (88) ואת בנותיו יעל גורי-יעקובוביץ' (61), נועה גורי-גוברמן (57) וחמוטל גורי-חמדי (55). "בגילי כבר צברתי אי-אלו טרגדיות", אומרת חמוטל, "אבל עוצמת כאב כזו לא חוויתי מעולם. שום דבר לא הכין אותי לאובדן שלו. חלק מהנחמה שמצאנו היא שהוא חי חיים מלאים. אמא שלי תמיד מופתעת: 'איך הוא הספיק?' ובאמת, הוא היה אדם ער, סקרן, מלא חמלה וגם אכפתי באופן עמוק. לפעמים זה ייסר אותו. ודווקא כי הוא היה כזה, היממות האחרונות שלו, שבהן הוא לא דיבר, היו הדרמטיות ביותר עבורנו. אני לא אובייקטיבית, אבל באמת שהיו לאבא המון מעלות. למשל, הוא זכר בעל פה את כל הקורפוס של השירה העברית החדשה, ולא בזכות הזיכרון המדהים שהיה לו, אלא משום שהוא אהב שירה ואהב משוררים. אצלו לא הייתה קנאת סופרים: לאבא באמת הייתה אהבה לשירים שמשוררים אחרים כתבו".

היא עצמה לא עוסקת בשירה, אבל ממשיכה את דרכו של אביה בתחום אחר. גורי-חמדי, אם לדניאל (29) מנישואיה הראשונים ולנעמה (12) מנישואיה השניים, היא ממקימות התנועה "נשים עושות שלום", ואין ספק שאת דעותיה בנושא גיבשה בבית אבא. "אבא העיד על עצמו שהוא היה פוליטי כבר בתור ילד", היא אומרת, "אבל הוא אף פעם לא היה ממש פוליטיקאי. הוא פשוט חי את ההוויה של המקום הזה בעוצמות שרוב האנשים חיים רק את חייהם האישיים"."

לכתבה המלאה באתר XNET