בעקבות חוק הלאום, פעילה חברתית מחורה משיבה את האופטימיות / רועי צ’יקי ארד, הארץ, 25.7.18

תנגדי חוק הלאום, יהודים וערבים, ספגו מפח נפש כשהחוק אושר בכנסת בשבוע שעבר. גדיר האני, 40, פעילה חברתית מחורה, הפכה את העצב וההשפלה למקפצה לפעילות חיובית. עם התקבלות החוק, פנתה לחבריה היהודים ברשתות החברתיות בהצעה לסייע להם להוסיף לשמם ברשת את השם בערבית. היוזמה התפשטה במהירות ואלפי יהודים מתנגדי חוק הלאום הוסיפו לשמם את השם בערבית. עד יום רביעי האחרון סייעה האני ל–400 גולשים שרצו למחות נגד החוק, שבין השאר שינמך את השפה הערבית משפה רשמית לשפה “במעמד מיוחד” ולא מוגדר.

“הוספת השם בערבית היא אמירה שלאנשים אכפת ושחשוב להם שלשפה הערבית יהיה מקום”, מסבירה האני, “שפה היא דבר שמחבר בין אנשים, משהו שמגשר בדרך לפתיחת לבבות”.

גדיר, ילידת עכו, היא רבת מעשים ושותפה באינספור יוזמות דו־קיום והעצמת נשיות. חוץ מהיותה חברה ב”נשים עושות שלום”, היא משתתפת בפרויקטים חברתיים רבים בחורה, כמו ואדי עתיר, פרויקט חקלאי יהודי־ערבי. “למשל, אירגנתי אירוע נטיעות בעקבות הרצח של רון קוקיא בערד בידי בדואים. עשיתי את זה ממקום אנושי.

netiot in arad

נטיעות בערד לזכר רון קוקיא ז”ל, צילום ענת עוז רסקין

למאמר המלא בהארץ