אלמנת הרב הנערץ מתקוע מפגישה בין יהודים לערבים ומאמינה בשלום / ירדן אלעזר, XNET-YNET, 14.1.18

שש שנים מאז מותו של מנחם פרומן ז"ל, אשתו הדסה חושבת שנשים יכולות למלא תפקיד מרכזי בתהליך מדיני ומתגעגעת לאיש שנהג, בדרך ייחודית, "לעשות בושות"

....

פרומן מתארת את בעלה המנוח כמי שהיה "המורה הגדול של החיים שלי בכל דבר", אבל נראה שהיא לא רק למדה, אלא גם לימדה. "הוא היה אומר עליי שאני המורה שלו. הוא היה איש של הגות, אינטלקטואל, ואני הבאתי את היסוד הפנימי לדברים, את ההתבוננות פנימה, שהיא יסוד אישי ונשי. נראה לי שלזה הוא התכוון. הוא גם היה אומר לי שאני החברותא הכי טובה שלו. היינו לומדים יחד המון. היום אני בעקבותיו: את כל התורה שקיבלתי ממנו אני מעבירה בבתי מדרש בכל הארץ".

היא גם משקיעה הרבה בקידום השיח והיחסים עם הפלסטינים, וגם בכך יש הליכה בדרכו של בעלה. "אחרי שמנחם נפטר, באו אליי פלסטינים שהכירו את הדמות שלו והציעו שנקים מרכז של מפגשים. הקמנו אותו בגוש עציון בחלקה של פלסטינים בעיירה בית אומר. זה התחיל כחבורה קטנה של פלסטינים וישראלים מהאזור שנפגשה לשיחות, והתרחב למעגלים שלמים של חיבורים, גם עם נשים, ילדים ונוער: יש קבוצות נוער שנפגשות וגם יוצאות יחד למסעות ולסמינרים. בתוך ארבע שנים זה הפך להיות מקום שעוברים בו אלפי אנשים - מתנחלים ופלסטינים מקומיים".

לדבריה, אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את חברי המרכז הוא הקשר הבין-דתי שמתקיים בין שתי האוכלוסיות...

"יש בינינו שייח'ים ואנשי דת שלנו שמנסים להבין איפה האסלאם והיהדות נפגשים, ומהם הערכים המשותפים לכולנו. זה מרגש ברמות ומסמל צורך, עניין וסקרנות משני הצדדים. זה גם הבסיס לראייה שלנו שיש פוטנציאל לקשר בין שני העמים". בדיוק על הנושא הזה תדבר פרומן מחר (15.1) בכנס של תנועת נשים עושות שלום שבה היא פעילה, שייערך באולם זמארין שבזכרון יעקב ויעסוק בנושא "מהלכה למעשה - שיח על השלום ביהדות". 

להמשך הכתבה ב-Ynet