איך נשבר בי מחסום הפחד / סביונה רוטלוי, הארץ 20.11.18

Saviona Rotlevy

״הגיעה העת להתגבר על הייאוש ולדון על החסמים עצמם, המונעים מאתנו לדבר על שלום" / סביונה רוטלוי, שופטת בדימוס וממקימות "נשים עושות שלום"

"בכל שנה ככל שהייאוש גובר ומתרחק הסיכוי לשלום בינינו לבין שכנינו, אני נזכרת באותו רגע מכונן בחיי, ב–20 בנובמבר 1977, כאשר הנשיא אנואר סאדאת נאם בכנסת.

עד לרגע שבו פתח בברכה: "בסמלה" — "בשם האל" — לא אהבתי את המוסיקה ולא את השפה הערבית. לא רק שלא אהבתי — אפילו הצליל של השפה דחה אותי. כנראה הפחיד אותי, מפני שהיה מקובע עם אותו החלק במוח שאחראי לקשר בין שפה למעשי אימה והרג.

הנה עומד נשיא מצרים, האויבת הגדולה שלנו עוד מ–1948, ובשפה רכה ורהוטה מסביר מה הניע אותו לבוא לירושלים ולהושיט יד לשלום. לפתע כאילו נפער בי פתח שאיפשר לקלוט את המלים ואת ניגון השפה שנהפכה ערבה לאוזני ואיפשרה לי להתגבר על הפחד הקיומי, שישב על הייצוגים השליליים שהיו נטועים עמוק בתוכי, כמי שנולדה בישראל ועברה מלחמות רבות .........

הוא הבין, שכדי להגיע להסכם, יש להתגבר על המחסום הפסיכולוגי, שהיה לדבריו: "חומה ענקית של חשד, פחד, שנאה ואי הבנה שמביאה לחוסר אמון".

חסמים רבים מונעים הידברות בדרך לתהליך השלום. חלקם נעוצים בפער בין נרטיבים היסטוריים, אחרים באים לידי ביטוי בקיבעון מחשבתי, השקפות דתיות נוקשות, חוסר היכרות של הצד השני, על שפתו ותרבותו. יש חסמים הנובעים מפערים מבניים בין העמים, ומאינטרס סמוי של ההנהגות הפוליטיות לשמר את הסכסוך ולא לסיימו. כך אנו נשבים במערכת דעות, אמונות ורגשות שאינה מאפשרת לצעוד קדימה, לקראת פתרון.

נושא החסמים העסיק ומעסיק חוקרים מתחומים שונים בארץ ובעולם. השבוע, 41 שנים אחרי שסאדאת נשא את נאומו ההיסטורי בכנסת, יתכנסו באוניברסיטת תל אביב, בחסות תנועת "נשים עושות שלום", מומחיות ומומחים מהארץ ומהעולם כדי לדון בדרכים להסרת החסמים לשלום. בדיון ישתתפו מאות צעירות וצעירים מכל הארץ, ולרובם תהא זו ודאי חשיפה ראשונה לנושא.

אני תקווה שבדיון נגיע למסקנה שראש הממשלה מנחם בגין המנוח כה היטיב לנסח:

"המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע".

המכתב המלא פורסם בעיתון הארץ, 20.11.18

 

ביקור הנשיא סאדאת בכנסת בירושלים, 20.11.18